כאחת מארבעת "הנמרים של מזרח אסיה" (יחד עם הונג קונג, סינגפור וטיוואן) הפכה קוריאה הדרומית למדינה בעלת רצף מרשים של צמיחה ושל השתלבות בכלכלה העולמית והמודרנית בתחומים כגון היי טק. למדינה רקורד של פיתוח כלכלי פעיל ומרשים, ואינטגרציה עם הכלכלה העולמית המודרנית - דבר הממקם את קוריאה הדרומית ככלכלה ה-12 בעולם. לאחר מלחמת העולם השנייה היה התמ"ג לנפש ברמה של המדינות העניות ביותר באפריקה ואסיה. מלחמת קוריאה הפכה את המצב לגרוע יותר. כיום התמ"ג לנפש בקוריאה הדרומית שווה ערך לזה שבכלכלות הבינוניות של האיחוד האירופי, ופי 20 מזה שבקוריאה הצפונית. ב-2004 הצטרפה קוריאה הדרומית למדינות שבהן התמ"ג עובר את הטריליון דולרים.
במהלך שנות ה-90 המאוחרות ובתחילת שנות ה-2000 הפכו תעשיות ההיי טק של קוריאה הדרומית למובילות בשוק העולמי ולמתחרות חשובות וגדולות לתעשיות שביפן ובטיוואן.
בשנים האחרונות משנה קוריאה הדרומית את כלכלתה מכלכלה ריכוזית שנשלטת על ידי הממשלה לכלכלה חופשית יותר שנשלטת על ידי כוחות השוק. עם החברות הקוריאניות המובילות נמנות סמסונג, יונדאי, LG, קיה וחברת SK.
דמוגרפיה
האוכלוסייה של קוריאה היא אחת האוכלוסיות היותר הומוגניות בעולם כולו מבחינת המגוון האתני ומבחינת השפה המדוברת. מרבית האוכלוסייה במדינה הם קוריאנים. המיעוט האתני המשמעותי שקיים במדינה הוא המיעוט הסיני.
מבחינה דתית, הנצרות והבודהיזם הן שתי הדתות השולטות במדינה. למרות שבמשך מאות שנים היה הבודהיזם הדת המרכזית במדינה, במאה ה-19 החלה הנצרות להופיע בחצי האי ולמשוך יותר ויותר מאמינים. לקראת סוף המאה ה-20 השתווה אחוז המאמינים בנצרות לאחוז המאמינים בבודהיזם.
החומר הנ"ל מובא מאתר וויקיפדיה